זיכרון תרגום (Translation Memory) - סקירה

רוזנמן שירותי תרגום
רוזנמן
שירותי תרגום
 

◄ מאמרים נוספים ►

זיכרון תרגום (Translation Memory) - סקירה

האתגר

חברות רבות נאלצות להשקיע משאבים רבים וזמן יקר בתרגום מסמכים, מוצרים ו/או התיעוד הנלווה למוצרים. לעתים קרובות זהו רק עדכון של מסמך, או גרסה חדשה או משודרגת של תוכנה קיימת או דגם אחר של מכשיר, וחלק גדול מהטקסט זהה או דומה מאוד. מדוע לשלם שוב ושוב על טקסט שתורגם כבר?

אתגר נוסף שעומד בפני חברות הוא שמירה על עקביות וסגנון, בין אם כשחוזרים למתרגם ו/או סוכנות התרגום, בטח ובטח כשמחליפים אותם, או כשצריך לעבוד עם צוות גדול של מתרגמים.

למעשה, התרגום הוא משאב ונכס של החברה, כמו שאר המשאבים והנכסים הפיזיים והאינטלקטואליים. כן, אבל איך אפשר לשמור על המשאב הזה, איך מממשים את הנכס הזה?

תארו לעצמכם שהיינו יוצרים טבלה, בעמודה אחת היינו מעתיקים את טקסט המקור ובעמודה השנייה את התרגום של כל טקסט שמתורגם. כל פעם שמתרגם נתקל בטקסט שנראה זהה או דומה למשהו שתורגם בעבר, כל מה שהיה עליו לעשות זה לחפש אותו בטבלה ולהעתיק אותו.

טוב, למלא טבלה, ואחר כך לעשות חיפוש ידני ולהעתיק את הטקסט זה די מייגע, לא בדיוק יעיל וגם לא ממש חוסך זמן, אבל אילו רק הייתה אפשרות לעשות את כל זה בצורה אוטומטית...

הטכנולוגיה באה לעזרתנו

זהו בדיוק זיכרון תרגום (Translation Memory או TM בקיצור) – תוכנת מסד נתונים שאוגרת טקסט שתורגם על-ידי מתרגם אנושי, וכוללת אפשרויות חיפוש ואוטומציה מתוחכמות. כמובן שאין צורך להעתיק את המקור והתרגום לטבלה וגם לזכור אם תורגם משהו דומה או לא. התוכנה מזינה את המקור והתרגום למסד הנתונים וגם מבצעת חיפוש עבורנו, כל זאת אוטומטית. ולא זו בלבד, אפילו מוצאת משפטים דומים ומסמנת את ההבדלים בין הטקסט שמיועד לתרגום לבין הטקסט במסד הנתונים.

כאן חשוב לעצור רגע ולהבחין בין תרגום מכונה (Machine Translation או בקיצור MT) ומילון מונחים או מונחון (Glossary) לבין זיכרון תרגום. שלושת אלה הם כלי תרגום בסיוע מחשב (Computer Aided Translation או CAT), אבל קיימים הבדלים מהותיים ביניהם.

תרגום מכונה?

בתרגום מכונה, התוכנה מנתחת את מבנה המשפט ובאמצעות מסד נתונים קיים (שגם יכול לגדול עם הזמן) של מילים וצירופי מילים היא מתרגמת אוטומטית משפטים. בעצם, תוכנת התרגום האוטומטי אמורה לחקות את מה שאנחנו, בני האדם, עושים.

דוגמה לתרגום מכונה הוא התרגום האוטומטי של גוגל. וזו דוגמה טובה מאוד, כי מי שניסה אי פעם להשתמש בפונקציה הזו יודע שבמקרה הטוב היא יכולה לתת רק מושג כללי מאוד על מה מדובר בטקסט.

אמנם קיימות תוכנות תרגום מכונה מתקדמות ומשוכללות מאוד, שאפילו מצליחות להגיע לתוצאות די סבירות בתחומים מסוימים, אבל הן עולות הון תועפות ולכן פותחו רק עבור השפות המדוברות ביותר. בכל מקרה, הטקסט המתורגם חייב לעבור עריכה של מתרגם אנושי.

מילון מונחים הוא רשימה של מונחים והתרגום שלהם, מילון מצומצם (יחסית) וייעודי למטרה מסוימת. זהו כלי חשוב מאוד לתרגום, שמסייע לשמור על עקביות בשימוש במונחים, אבל מיועד למונחים בלבד לא למשפטים. רוב תוכנות זיכרון התרגום משלבות גם מילון מונחים.

אז אם כך, זיכרון תרגום זה...

לעומת תרגום המכונה ומילון המונחים, זיכרון תרגום אוגר משפטים שלמים ומחרוזות שלמות ואת התרגום שלהם, שתרגם מתרגם בשר ודם. כמובן, עד שלא הצטבר מאגר תרגום גדול מספיק, אין תועלת רבה בזיכרון התרגום. צריך לזכור גם שאיכות התרגום של זיכרון התרגום תלויה באיכות התרגום שהוזן למסד הנתונים שלו.

יש גם לקחת בחשבון שטקסט המקור צריך להיות בצורת קובץ, ובפורמט שניתן לעבוד איתו בתוכנת זיכרון התרגום – כלומר, שניתן יהיה לפתוח אותו במעבד תמלילים, עורך טקסט או בעורך של תוכנת זיכרון התרגום (בהתאם לתוכנה). רוב תוכנות זיכרון תרגום יודעות לעבוד עם קבצים של מעבדי תמלילים (כמו Word), קובצי טקסט, HTML‏, XML וכדומה, ויש כאלה שאף יודעות לפתוח קובצי EXE‏, DLL ועוד.

לא רק שיחזור ומיחזור

זיכרון תרגום יכול גם לסייע לשמור על סגנון תרגום אחיד. לאנשים שונים ולחברות שונות יש העדפות סגנון שונות. אז אם לקוח חוזר אל מתרגם לאחר זמן מה, המתרגם יכול לדעת לפי מסד הנתונים איזה סגנון מועדף על הלקוח, ולתרגם בהתאם.

ואם חברה רוצה להחליף מתרגם או סוכנות תרגום, היא יכולה למסור את מסד זיכרון התרגום שלה, וכך המתרגם או סוכנות התרגום החדשים יוכלו לדעת מהו הסגנון המועדף על הלקוח.

זיכרון תרגום מאפשר גם עבודה של צוות מתרגמים על פרויקט תרגום גדול. המתרגמים מחליפים ביניהם מסדי נתונים, או עובדים על מסד נתונים אחד מקוון, כאשר בדרך כלל ישנו עורך שעובר על כל התרגומים, מתקן ומאחד סגנונות.

האם באמת הכל כל כך מושלם?

נתקלתי כבר בחברות שצברו מסד נתונים עצום, מכל סוכנויות התרגום והמתרגמים שאיתם עבדו אי פעם, שהיה בעצם מזבלה של תרגומים לא עקביים, ערבוביית סגנונות שונים, שגיאות תרגום, טעויות כתיב ושגיאות הקלדה. סיוט אמיתי.

חוץ מזה, אפילו באותה חברה ישנה אפשרות שישתמשו בסגנונות שונים למטרות שונות, למשל תרגום של ממשק תוכנה ותרגום טקסט שיווקי של אותה התוכנה, והבלגן יחגוג.

אז מי ערב לכך שאיכות התרגומים תהיה טובה?

ניהול ותחזוקה

התשובה לתסריט הבלהות לעיל היא תחזוקה וניהול של מסד הנתונים. כדי להפיק את המיטב ממסד הנתונים, חייבים להשתמש בו בצורה מתקדמת ולתחזק אותו בצורה שוטפת.

תוכנות תרגום מתקדמות מצוידות במנגנונים מתוחכמים לסיווג, מיון, דירוג וסינון רשומות לפי מאפיינים או תכונות. בעזרת מנגנונים כאלה אפשר לדרג את הרלבנטיות של רשומה לפי שם חברה, נושא, הקשר ועוד, כך שרשומה עם מאפיין בעל ערך "X" תקבל עדיפות על פני רשומה זהה עם ערך "Y".

סיכום

מאמר זה נוגע רק במספר היבטים של עבודה עם זיכרון תרגום, אולם אין ספק שבשימוש נכון כלי זה טומן בחובו יתרונות רבים, הן ללקוח והן למתרגם. לקוח התרגום יכול לשלם פחות על טקסט שחוזר על עצמו או שתורגם בעבר ולחסוך כסף רב, שלא לדבר על שיפור איכות התרגום וקיצור זמני המסירה, ואילו המתרגם יכול לתרגם הרבה יותר מילים בזמן נתון ולהרוויח יותר.



◄ מאמרים נוספים ►

דוא"ל: yossi@rozenman.com




עקבו אחריי בטוויטר
עקבו אחריי בטוויטר



עקבו אחריי בפייסבוק



  © כל הזכויות שמורות ליוסי רוזנמן (רוזנמן שירותי תרגום)
שכפול או העתקה של הטקסט או כל חלק ממנו אסורים


Protected by Copyscape DMCA Copyright Detector

 



20190414